הודעות בוואטסאפ 054-669-4777

אימייל Naeerahc18.29@gmail.com

שלב ב - צעדי מניעה

פרסום, ידוּע והדרכה

השלב השני בבניית מרחב בטוח הוא המעבר ממדיניות כתובה ליישום בשטח. שלב זה עוסק בפעולות יזומות שעליכם לנקוט כדי להעלות את המוּדעוּת, למנוע פגיעות ולמלא את דרישות החוק בנושא יִדוּע והכשרה.

מה החוק דורש?

  1. יִדוּע ופרסום – על המעסיק ליידע כל ממונה, עובד, מתנדב ותלמיד (אם המוסד שהוא עומד בראשו מציע תוכניות לימוד) על האיסור להטריד מינית ועל חובותיו של המעסיק, ולדרוש מכולם לעשות כמיטב יכולתם למנוע הטרדות מיניות. עליו לפרסם את התקנון במקום בולט לעין או באמצעים דיגיטליים, ולשלוח את המידע באופן אישי לכל אחד. אם הוא מעסיק מעל 25 עובדים, הוא חייב לפרסם את התקנון המותאם במקום בולט, ולמסור עותק לכל עובד שמעוניין בזה.
  2. הדרכה והסברה – על המעסיק לאפשר לעובדים להשתתף במהלך שעות העבודה בהדרכות שעוסקות בנושא. אם מדובר במוסד לימודים, חלה חובה לספק הדרכות כאלה לפחות פעם בשנה.
  3. אישור העסקה לצורך עבודה עם קטינים – כל מי שמקיים פעילות קבועה לקטינים (כולל פעילות לילדים במהלך אסיפות הקהילה) חייב לקבל אישור ממשטרת ישראל עבור כל עובד או מתנדב בוגר (מהארץ ומחו"ל) שמשתתף בפעילות זו. משטרת ישראל לא מספקת אישור כזה לתושבי חו"ל, ולכן עליהם להגיע לארץ כשהם מצוידים באישור.
  4. מינוי אחראית – המעסיק יכול למנות את עצמו כאחראי על הנושא, אם הוא מעסיק עד 10 עובדים. אולם ככלל, יש למנות אחראית לטיפול בתלונות, למקרה שיהיו כאלה. האחראית צריכה להתאים לתפקיד מבחינת כישוריה, ניסיונה ומעמדה המקצועי, יחסי האנוש שלה ובקיאותה בחוק ובהסדרי המשמעת שהמעסיק יחליט לנקוט. עדיף למנות לתפקיד אישה, בין שהיא חלק מהצוות או מבחוץ. האחראית תקבל את התלונות ותברר אותן על פי ההנחיות שמפורטות בהמשך. מוסדות לימוד חייבים לשלוח את האחראית להכשרה יעודית של 18 שעות לפחות במקומות שמציעים הכשרה כזו.

איך הערכה תעזור לכם?

חלק זה יצייד אתכם בכלים מעשיים למניעת הטרדות מיניות בארגון או בקהילה שלכם. הוא כולל את כלי העזר הבאים:

  1. פרסום לדוגמה של תמצית התקנון – דוגמה של פרסום קצר וברור, המיועד להגביר את המודעות ולהרתיע. השתמשו בדוגמה זו כדי לפרסם את עצם קיומו של התקנון ואת פרטיה של האחראית שמיניתם לתפקיד.
  2. דוגמה של מכתב אישי לצוות – המכתב לדוגמה מוכן לשליחה לכל הממונים, העובדים והמתנדבים בארגון. באמצעותו תוכלו לעדכן אותם על קיום התקנון ולהבהיר את הציפייה שלכם למרחב בטוח ומכבד. למכתב תוכלו להוסיף גם את המידע בנוגע להכשרות ואישורי העסקה.
  3. מדריך לקבלת אישורי העסקה ממשטרת ישראל – המדריך מפרט את הדרישה החוקית וכולל את המידע הדרוש לבקשת אישורים מהמשטרה עבור עובדים ומתנדבים שפועלים מטעמכם בקרב קטינים או חסרי ישע.
  4. מידע על הכשרה דיגיטלית חינמית – פרטים על קורס אונליין קצר (נמשך שעה, ללא עלות) מטעם נציבות שירות המדינה. כל מעסיק יכול לדרוש מהעובדים לעבור את הקורס פעם בשנה, כחלק מחובת ההדרכה.

פרסום תמצית התקנון
למניעת הטרדה מינית

דוגמה של מכתב מטעם הארגון
אל כל אנשי הצוות

אישורי העסקה ממשטרת ישראל

שני החוקים הבאים מחייבים את הארגון לקבל אישור העסקה ממשטרת ישראל, אם עובדים ומתנדבים מטעמו פועלים בקרב קטינים או חסרי ישע. 

חשוב לציין שאישור העסקה איננו "תעודת יושר" או "רישום פלילי". המרשם הפלילי הוא חסוי, והחוק אוסר על ארגונים לדרוש או לקבל אותו. אישור העסקה אינו מהווה הוכחה לכך שהעובד לא עבר עבירה כלשהי, וגם לא מפרט באיזו עבירה מדובר. הוא רק מציין שאין מניעה להעסיק את הפונה כעובד או מתנדב בקרב קטינים וחסרי ישע.

אישור העסקה לפי החוק למניעת העסקה של עברייני מין

  • מטרת החוק – למנוע העסקה של עברייני מין כעובדים או מתנדבים בקרב קטינים או חסרי ישע.
  • על מי חלה החובה? על כל ארגון שמקבל עובד, מתנדב או נותן שירותים שגילו 18 ומעלה, ושבמסגרת תפקידו הוא עתיד להיות בקשר קבוע או סדיר (לא חד פעמי) עם קטינים או חסרי ישע: עבודה, הדרכה, לימוד, הוראה, חונכות, בידור, השגחה והסעה של קטינים או חסרי ישע.
  • תחולת החוק על גברים ונשים – המדריך מפרט את הדרישה החוקית, וכולל את המידע הדרוש לבקשת אישורים מהמשטרה עבור עובדים ומתנדבים שפועלים מטעמכם בקרב קטינים או חסרי ישע.

אישור העסקה לפי החוק למניעת העסקה של עברייני אלימות

  • מטרת החוק – למנוע העסקה של עברייני אלימות במסגרות עבודה או התנדבות עם קטינים או חסרי ישע.
  • על מי חלה החובה? על כל ארגון שמקבל עובד, מתנדב או נותן שירותים שגילו 18 ומעלה, ושבמסגרת תפקידו הוא יעבוד במוסד חינוכי כגון מעון, מעון יום, משפחתון, גן, קייטנה, פנימייה, מועדונית, צהרון, מסגרת מגורים או טיפול בחסרי ישע.
  • תחולת החוק על גברים ונשים – המדריך מפרט את הדרישה החוקית, וכולל את המידע הדרוש לבקשת אישורים מהמשטרה עבור עובדים ומתנדבים שפועלים מטעמכם בקרב קטינים או חסרי ישע.

שימו לב: הארגון חייב לקבל את שני סוגי האישורים מגברים ואישור אחד מנשים. האישורים תקפים במשך שנה בלבד, ולכן חשוב לוודא שאישורי ההעסקה של כל עובד ומתנדב, שנמצאים בקשר קבוע או סדיר עם קטינים בארגון, מחודשים מדי שנה.

צעדים שיינקטו במקרה של הפרת החוקים

  • נגד הארגון – ארגון שהפר את החוק (העסיק עבריין בניגוד לחוק או לא קיבל אישור העסקה) צפוי לקנס של עד 75,300 ש"ח.
  • נגד העבריין – עבריין שהועסק בניגוד להוראות החוק צפוי לעונש מאסר עד שנה.

איך מקבלים את האישורים הדרושים?

המועמד לעבודה או להתנדבות צריך להזמין מהמשטרה את אישור ההעסקה דרך אחד הקישורים הבאים:

קבלת אישור לפי החוק למניעת העסקה של עברייני מין (תשס"א-2001):
https://www.gov.il/he/service/application-for-police-approval

קבלת אישור לפי החוק למניעת אלימות והתעללות (תשפ"ג-2023):
https://www.gov.il/he/service/employment-approval-from-the-police

לאחר מילוי הטופס המקוון על המועמד לגשת לתחנת המשטרה הקרובה כדי לקבל לידיו את האישור.

גם ארגונים יכולים לפנות באמצעות הקישורים הנ"ל ולבקש אישורי העסקה עבור העובדים והמתנדבים שלהם. עליהם לצרף לבקשה יפוי כוח מטעם כל עובד או מתנדב.

אם הארגון מבקש אישורים עבור יותר מ-50 מועמדים, עליו לצרף גם טופס התחייבות מעסיק. כל הטפסים מופיעים בקישורים הנ"ל. 

החוק לא מתייחס להעסקת מתנדבים מחו"ל, ובכל זאת, מומלץ לבקש מהם להצטייד באישור מקביל או במידע על היעדר רישום פלילי. עליהם להמציא אישור כזה לרשות האוכלוסין בכל מקרה, אם הם מבקשים אשרת מתנדב, סטודנט, איחוד משפחות או אשרה אחרת. כלומר, הם אמורים להגיע לארץ כשהם מצוידים באישור כזה. אם בכל זאת אין באפשרותם להמציא את האישור, ההמלצה היא לא לאפשר להם לעבוד או להתנדב עם קטינים או חסרי ישע.

הכשרות בנושא הטרדות מיניות

הכשרת אחראית על מניעת הטרדות מיניות בארגון

אם הארגון הוא מוסד לימודים עיוני או מקצועי, חובה על האחראית למניעת הטרדות מיניות לעבור – על חשבון הארגון ובסמוך למינויה לתפקיד – הכשרה מקצועית לטיפול במקרי הטרדה מינית. ההכשרה צריכה להיות בהיקף של 18 שעות אקדמיות לפחות, ולעסוק, בין השאר, במהות התפקיד, בלשון החוק למניעת הטרדה מינית, בדרכי מניעה ובאופן הטיפול בתלונות. מועדי ההכשרה והיקף ההכשרה שעברה האחראית יתועדו ברישומי הארגון.

אם הארגון אינו מוסד לימודים עיוני או מקצועי, מומלץ שהאחראית בארגון תעבור הכשרה כזו, במיוחד אם היקף הפעילות כולל עובדים, מתנדבים או משתתפים רבים.

במנועי החיפוש ניתן למצוא הכשרות לאחראיות על הטרדות מיניות שניתנות במכללות שונות, או על ידי עמותות מקצועיות וגופים פרטיים. 

הכשרה של צוות העובדים, הלומדים והמשתתפים

כל ארגון חייב לאפשר לכל ממונה ועובד להשתתף מדי שנה בפעולות הדרכה והסברה למניעת הטרדה מינית והתנכלות. ההשתתפות תיעשה במסגרת שעות העבודה או הפעילות של הארגון, בין שהארגון יקיים את ההדרכה, ובין שזה יֵעשה על ידי האחראית או גורם חיצוני.

הדרכה דיגיטלית לצוות

נציבות שירות המדינה פיתחה קורס דיגיטלי חינמי למניעת הטרדה מינית – "בואו נדבר גלויות".

הקורס מתאים ונגיש לכל אזרח ולכל ארגון דרך פלטפורמת קמפוס IL. אפשר להיכנס אליו כאן ולבצע רישום לאתר. הקורס הוא מודולרי וניתן לעבור בקלות בין הפרקים. בסיומו תינתן תעודה דיגיטלית ללומדים.

הקורס כולל שישה פרקים, ובהם שישה סיפורים אותנטיים על הטרדות מיניות שהתרחשו במציאות. בכל אחד מהמקרים הוא מציג נקודת מבט שונה, מתמקד בחוויה הרגשית של נשים וגברים שהתמודדו עם הטרדה מינית במקום עבודתם, ומעודד את המשתתפים לנקוט צעדים נוכח המצבים השכיחים שמוצגים בקורס.

המפגש עם דמויות שונות מאפשר למשתתפים לעבור חוויה עמוקה, לשים לב לתגובות שלהם, לבחון מחדש את השקפתם, ולפעול למניעת הטרדות מיניות מתוך מניע פנימי והבנה ששינוי אמיתי יכול להגיע רק באמצעות לקיחת אחריות אישית.

הקורס מסביר את לשון החוק, עוזר לזהות דפוסי התנהגות מטרידים, ומפרט דרכי מניעה וכלים להתמודדות עם הטרדה מינית במקום העבודה.

הקורס גם עונה על השאלות הבאות: מהי הטרדה מינית? מה מותר להגיד ומה אסור? איך מרגישים עובדים שחווים הטרדה מינית במקום העבודה? איך זה משפיע על החיים שלהם? מה הם חושבים על הגשת תלונה? מה המנהל אמור לעשות כשמישהו מתלונן? איך יגיבו שאר העובדים כשיגלו מה קרה? איך יש להגיב כשעובדים מדברים באופן פוגעני-מיני כלפי קבוצות מסוימות? מה התפקיד של האחראית למניעת הטרדות מיניות? 

זוהי הכשרה לדוגמה שאפשר לעשות לצוות. אפשר כמובן גם לעשות הכשרה באמצעות לימוד פרונטלי או דיגיטלי. הנקודה החשובה היא שהדרכה ורענון יועברו לכל הצוות מדי שנה. 

פראפיליות

פָּראפיליוֹת = סטיות מיניות

נטייה מינית לא נורמטיבית, שעלולה ללבוש צורות שונות. העיקריות שבהן:

  • פֵּדוֹפיליה – משיכה מינית ראשונית או בלעדית של אדם בוגר אל ילדים.
  • הֵבַּאפיליה ואֵפֵבּוֹפיליה – משיכה מינית ראשונית או בלעדית של אדם בוגר אל בני נוער.
  • מציצָנוּת – דחף לצפות באדם עירום ללא ידיעתו או הסכמתו.
  • אֵקסְהיבּיציוֹניזם – התערטלות וחשיפת איברי מין לצורך גירוי מיני בפני זרים שאינם מצפים לכך.
  • פְרוֹטָאוּריזם – נגיעה או התחככות במישהו שלא מסכים לכך, לרוב במקומות ציבוריים צפופים.
  • פֵטישיזם – שימוש בחפצים דוממים או התמקדות באיבר גוף (שאינו איבר מין) של אדם אחר, לצורך גירוי מיני.
  • טרנסוֵוסטיזם – עוררוּת מינית כתוצאה מלבישת בגדים של המגדר השני.
  • סאדיזם – עוררוּת מינית שכרוכה בגרימת סבל, השפלה או כאב לזולת.
  • מזוכיזם – עוררוּת מינית כתוצאה מסבל או השפלה.

נטייה פָּראפילית הופכת להפרעה מרגע שהיא גורמת מצוקה לאדם עצמו, או כשהוא פוגע, מסכן או מנצל אחרים ללא הסכמתם. אנשי המקצוע מסבירים שאדם עם נטיות פראפיליוֹת יסבול מהן גם אם הן לא הפכו להפרעה, כלומר, גם אם הוא לא פעל על פיהן; הנחת המוצא היא שבעל הנטייה לא יכול לשלוט במשיכה עצמה, אבל כן יכול ללמוד איך לנהל אותה כך שהיא לא תנהל אותו. טיפול יעיל משלב תרופות עם כלים קוגניטיביים-התנהגותיים, תיקון עיוותים קוגניטיביים, זיהוי טריגרים ומצבי סיכון, שליטה בדחפים, ניהול אורח חיים בטוח ואימון בגילוי אמפתיה כלפי הקורבן.

מה עושים?

יש הבדל בין עצם קיומה של הנטייה וההתמודדות הפנימית של בעל הנטייה, לבין הגדרתה כהפרעה (מרגע שמממשים את הנטייה). מי שנמשך לילדים לא יכול לשלוט במשיכה עצמה, אבל כן יכול לנהל אותה. עצם הנטייה נחשבת לפראפיליה, אבל כל עוד האדם לא פעל על פיה, לא מדובר בהפרעה. 

כמובן שלא צריך לחכות שהפראפיליה תהפוך להפרעה. כל עוד האדם שסובל ממנה מעוניין בעזרה, יש לעודד אותו לקבל את הטיפול המתאים. יחד עם זאת, אין להכריח אותו לעשות את זה. 

הדחף עצמו אומנם לא מחייב פעולה, אבל מאוד מומלץ למי שסובל מדחף טורדני או נמשך לקטינים, לפנות לטיפול רפואי או נפשי. מחקרים מלמדים שאחוזים גבוהים מקרב בעלי הנטייה שפנו לטיפול מיוזמתם, עוד לפני שביצעו עבירה, הצליחו לשלוט בעצמם ולא לפגוע בזולת.

מה עליכם לעשות אם הנטייה הפכה להפרעה?

אם האדם פגע במישהו, מדובר כמובן בפגיעה מינית. במקרה כזה יש להכניס לתמונה את האחראית על הטרדות מיניות, לעקוב אחר ההנחיות לטיפול בפגיעה מינית ולפעול על פיהן.

מה עושים עם מי שמסרב לקבל טיפול?

אם מישהו הודה בפניכם בקיומה של נטייה כזו, או אם נודע לכם על כך מגורם שלישי אבל אותו אדם מסרב לקבל טיפול, החוק והאתיקה דורשים מכם לנקוט אמצעי הגנה ומניעה, ולהציב תנאים להשתתפות שלו בפעילויות השונות שלכם. עליכם לוודא שהוא אף פעם לא יהיה לבדו בסביבה שמעוררת את הנטייה שלו. 

אם, לדוגמה, הוא נמשך לילדים בגיל מסוים, הוא לא יוכל לשרת בכיתות הילדים או להשתתף בפעילות כלשהי שילדים הם חלק ממנה. יהיה עליו להודיע מראש בכל פעם שהוא מגיע לאחת הפעילויות שלכם, ולהקיף את עצמו בקבוצה קטנה של אנשים שיודעים על הנטייה ומוכנים לפקוח עליו עין במסגרת הפעילויות האלה.

גורמים מטפלים

בארץ קיימים גופים ואנשי מקצוע שמטפלים באנשים עם נטיות פראפיליוֹת:

  • עמותת "שלום בנייך" עם סניפים בירושלים ובפתח תקווה: *9595 או 03-6182525, אימייל: help@shlom.org.il.
  • בשוק הפרטי יש מטפלים שמתמחים בעבריינוּת מין ופראפיליוֹת. הם עברו הכשרה יחודית בטיפול ובהערכת מסוּכּנוּת, וכל פנייה אליהם נעשית באווירה טיפולית דיסקרטית במיוחד. ניתן לחפש למשל באתר "בטיפולנט".

סודיות וחובת דיווח

אדם בעל נטייה פראפילית ששוקל לחשוף את הנטייה שלו ירצה קודם כול לדעת אם ידווחו עליו למשטרה. החוק מבחין בין הנטייה עצמה לבין ההפרעה – המעשה בפועל. לכן, אם מישהו שיתף אתכם בנטיות שלו, בדחפים, בפנטזיות או בפחדים אבל לא מימש אותם, הוא זכאי לחיסיון. המטפל – פסיכולוג, עובד סוציאלי, פסיכיאטר, יועץ וגם איש דת (מנהיג בקהילה, מדריך, יועץ רוחני, מורה, מנחה, מאמן וכן הלאה) – אינו רשאי ואינו מחויב לדווח למשטרה על פנטזיות פּדוֹפיליוֹת או הבּאפיליוֹת של אדם אחר, כל עוד אותו אדם לא ביצע עבירה ובתנאי שאין סיכוי ממשי שהוא עומד לבצע אותה.

סודיות וחובת דיווח

המטפל או איש הדת מחויבים להפר סודיות ולדווח לרשויות הרווחה או למשטרה בשני מקרים בלבד:

  1. אם בעל הנטייה מספר שבשבועות או בחודשים האחרונים הוא פגע בקטין או בחסר ישע שהוא אחראי עליהם, או אם הנפגע עדיין קטין ונמצא בסביבתו של אותו אדם (לפי סעיף 368-ד לחוק העונשין, "חובת דיווח על קטינים וחסרי ישע").
  2. אם בעל הנטייה חשף כוונה ממשית ומיידית לבצע פשע חמור. לדוגמה: "אני יודע שמחר לא אוכל לשלוט בעצמי ואפגע בילד שאתקל בו במגרש המשחקים" (לפי סעיף 262 לחוק העונשין, "אי מניעת פשע").

בכל מקרה אחר חלה על המטפל ועל איש הדת חובת חיסיון, גם אם בעל הנטייה סיפר על עבירות שביצע בעבר הרחוק (לפני מספר שנים, ואם מי שנפגע הוא היום בגיר).

השלבים הבאים

שלב ב -
צעדי מניעה

Soluta postea epicuri cum ne, vide intellegebat est no, id duis suscipiantur eos.

שלב ג -
טיפול ובירור

Soluta postea epicuri cum ne, vide intellegebat est no, id duis suscipiantur eos.

הודעות בוואטסאפ  054-669-4777

אימייל  Naeerahc18.29@gmail.com

Scroll to Top