ההגדרות שלהלן מתייחסות לתוקף ופוגע בלשון זכר ולנפגעת בלשון נקבה, אבל הדברים מכוּונים לשני המינים באותה מידה.
הודעות בוואטסאפ 054-669-4777
אימייל Naeerahc18.29@gmail.com
מאגרי מידע
הגדרות
להמשך
הטרדה מינית. הצעה בעלת אופי מיני, המופנית אל מי שמבהירה שאינה מעוניינת בה; התייחסות מבזה או משפילה למיניותה של אשה או נערה, או לפגמים שונים בגופה; בדיחות בעלות אופי מיני מרומז, שהצד השני לא מעוניין לשמוע; פרסום חומרים שמתמקדים במיניותה של אשה או נערה, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות אותה, ובלי שהסכימה לכך; הצגה של תמונות או חומרים בעלי אופי מיני; אמירות, מבטים או תנועות בעלי אופי מיני; הצעות בעלות אופי מיני תוך ניצול יחסי עבודה, תלות ומרוּת, תוך כדי ניצול של דבר אלוהים ואמונתה של הנפגעת, וגם אם היא לא אמרה במפורש שאינה מעוניינת בהצעות האלה; פלישה למרחב הפרטי של הנפגעת בניסיון להשיג תמורה מינית; מגע לא רצוי, כולל ליטוף, צביטה, דחיקה לפינה, שליחת מבטים ארוכים ומזמינים, התערטלות לעיני הנפגעת ועוד.
תקיפה מינית. התנהגות או מעשה בעל אופי מיני, שנכפה על אשה או נערה ללא הסכמתה ולא מתוך בחירה; מעשה מיני שנעשה תוך ניצול פערי כוחות, אמונה, דבר אלוהים, חולשה או גיל, באופן שמבטל את יכולתה של הנפגעת לתת את הסכמתה מרצונה החופשי.
תקיפה מינית יכולה להתבצע בידי גבר, אשה או קטינים. רוב התוקפים מְתרצים את ההתנהגות שלהם וטוענים שהם פעלו מתוך דחף מיני בלתי נשלט. אבל האמת היא שמדובר בפשע שנעשה במוּדע, מתוך צורך עמוק לשלוט בנפגעת ולהשפיל אותה.
צורות של תקיפה מינית
הרשימה מדברת על תוקף ופוגע בלשון זכר ועל נפגעת בלשון נקבה, אבל הדברים מכוּונים לשני המינים באותה מידה.
להמשך
סחיטה באיומים. דרישה מהנפגעת לעשות מעשה בעל אופי מיני כדי לקבל תמורה כלשהי.
מעשה מגונה. כל מעשה שנעשה לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיני, וללא הסכמה של שני צדדים בוגרים.
מעשה סדום. החדרת איבר או חפץ לפי הטבעת של הנפגעת או לתוך פיה, ללא הסכמתה.
ניסיון אונס. ניסיון להחדיר איבר או חפץ לאיבר המין של הנפגעת, ללא הסכמה.
אונס. החדרת איבר או חפץ לאיבר המין של הנפגעת, ללא הסכמה.
אונס מתמשך. אונס חוזר ונשנה לאורך זמן.
אונס קבוצתי. אונס שנעשה בידי יותר מתוקף אחד.
גילוי עריות. התעללות או תקיפה מינית שנעשתה על ידי בן משפחה.
השלכות בחיי הנפגעות
ההשלכות השכיחות הן התמכרות לפורנוגרפיה, מחלות נפש, רצון לשנות מִגדר, הופעה חיצונית שאינה תואמת את המגדר (בת שנראית כמו בן ולהיפך), התנהגות מינית משולחת כל רסן.
להמשך
כמעט כל הנפגעות סובלות במידה כזו או אחרת מהפרעות אכילה ושינה, עייפות כרונית, קשיי נשימה, מתח שרירים מוגבר, רעד לא רצוני של איברים שונים, בעיות בתפקוד המיני ועוד.
פגיעה מינית שוברת את נפשה של הנפגעת ופוגמת באיכות חייה. אם לא תטופל בסמוך להתרחשותה, היא תהפוך להפרעת הַלֶמֶת (הפרעת דחק פוסט טראומטית – PTSD). ככל שמקדימים לטפל בה עולה הסיכוי להפחית בצורה משמעותית את רוב התסמינים, ואפילו להעלים אותם לחלוטין.
ההלמת גורמת לנפגעת להתנהל כמעט בכל התחומים בחייה מתוך דריכות וערנות מתמדת. היא מצפה כל הזמן לסכנה הבאה ולכך שהטראומה תחזור על עצמה. כל דבר שמזכיר או מסמל את התקיפה או את התוקף מעורר בה מצוקה נפשית קשה, והזיכרון הטראומתי חוזר עם כל העוצמה הרגשית שלו, כאילו שהפגיעה מתרחשת שוב, באותו רגע.
רוב הנפגעות משקיעות מאמצים אדירים בניסיון להימנע מכל פעילות או חוויה שתזכיר את התקיפה, ובהדרגה מצמצמות את מרחב המחיה שלהן: הן עוסקות אך ורק בדברים הכרחיים, נמנעות ממעורבות מיותרת עם הזולת ומנהלות שגרת חיים דלילה ביותר. ההשלכות על חיי המשפחה, על הזוגיות, על היכולת ללמוד ולעבוד ועל היכולת ההורית ברורות מאליהן.
במקרים קשים יותר הנפגעת חוֹוה תקופות של ניתוק, טראומה חוזרת ונשנית, תחושה קבועה של חוסר אונים ואובדן שליטה, בושה, האשָמה עצמית, תחושת טומאה, עיסוק יתר בפוגע (מחשבות קבועות על נקמה למשל), יאוש, אובדן אמונה
פגיעה מינית בילדים ובני נוער
הסטטיסטיקה מלמדת שכ-90% מהפגיעות נעשות על ידי אדם שהנפגעים מכירים, ולא על ידי מישהו זר. ילדים רכים יתקשו כמובן לספר על תקיפה כזאת, וחלקם אפילו לא יֵדעו לאפיין אותה כתקיפה.
להמשך
חלקם חושבים שכך זה בכל המשפחות, שזאת הדרך שבה מבוגרים מבטאים את אהבתם. יש ילדים (וגם בגירים) שחוֹוים את המגע המיני כדבר נעים, למרות שמדובר בתקיפה, מה שיוצר אצלם בלבול רב.
בגלל האחוז הגבוה של פגיעה בידי אדם שמוּכּר לנפגעות, חשוב שבעלי סמכות אחרים בחייהן ישימו לב לסימנים שלהלן. הם אומנם משתנים בהתאם לגיל הנפגעות, לבגרותן הנפשית וכו', אבל על פי חוק חובת הדיווח, בעלי תפקידים בתחום החינוך והטיפול חייבים לדווח באופן מיידי למשטרה או לפקיד סעד על כל חשד של פגיעה בקטינים. גם בקהילות ובארגונים שלנו, כל מי שעובד בתחום החינוך חייב לדווח לרשויות על כל חשד כזה. וישנם מקרים שעליהם חייב כל אדם לדווח, לא רק בעלי סמכויות (מידע נוסף בפרק 5 על היבטים משפטיים).
סימני אזהרה
זוהי רשימה חלקית של סימנים שראוי לשים לב אליהם אצל ילדים ובני נוער, ושעשויים להעיד על כך שפוגעים בהם מינית:
להמשך
שינוי חד ומתמשך בהתנהגות, ביכולת הלימודית ובאיכות הקשרים החברתיים שלהם. אם מדובר בהתעללות מתמשכת, יתכן שהנפגעים ינסו להסתיר אותה מהסביבה ולהעמיד פנים שהכול כשורה. במצב כזה דווקא ראוי לשים לב לתפקוד יתר אצלם, וכן לבדוק אם הם מבודדים, או שיש להם תמיכה חיצונית. האם הם מארחים בביתם? האם הם מתארחים בבתים אחרים?
סערת רגשות תכופה. פגיעה מינית מדרדרת את מצבם הרגשי של הנפגעים, מכניסה אותם להתקפי חרדה ללא סיבה ברורה, וגורמת להם לרצות לפגוע בעצמם ואפילו להתאבד. יתכן שהם יסתגרו וינסו לשלוט בכל מצב אפשרי, התלות שלהם במבוגרים תלך ותגדל, והם יסבלו מדימוי עצמי נמוך ומדיכאון.
רובם יֵרתעו מהתנסויות חדשות, יגלו קשיי קשב וריכוז שלא היו קיימים בעבר, יכנסו להתקפי זעם, יחלמו בהקיץ, ימנעו ממגע, מפעילות ספורטיבית ומלבוש שחושף חלקים שונים בגופם. ובכלל, יחולו שינויים חדים בהופעתם החיצונית.
ראוי לשים לב גם לילדים שמפגינים ידע מיני מפותח ביחס לגילם, ולהתנהגויות מיניות שאינן תואמות את גילו של הילד. הפרעות אכילה, קשיי שינה, כאבי ראש ובטן, הרטבת לילה, דלקות בדרכי השתן ובפי הטבעת, סימני חבלה שאין להם הסבר – כל אלה דורשים טיפול מידי ובדיקה, שכן יש סיכוי גבוה שהתסמינים האלה הם תוצאה של פגיעה מינית.
חשוב לציין שאם מגיעה לפתחכם תלונה על פגיעה אפשרית ואתם לא רואים אף אחד מהסימנים האלה, אין זה אומר שהילד לא חשוף להטרדה או פגיעה מינית. כל תלונה ראויה לבדיקה מעמיקה ולהתייחסות רצינית.
השפעות על הסביבה והקהילה
פגיעות שנחשפות במסגרת הקהילתית ולא מטופלות נכון פוגעות קודם כול בנפגעת עצמה, אבל גם בני המשפחה שלה סובלים מהטיפול הלקוי. הם מזדהים באופן טבעי עם הסבל שלה ועם הטראומה, וכואבים על חוסר הצדק ועל אובדן השליטה.
להמשך
וגם הקהילה או הארגון שבו האירוע קרה סובלים מהמצב. טיפול לקוי ממלא את חברי הקהילה והצוות באכזבה ובתחושת חוסר צדק.
הם עלולים להרגיש שהמנהיגות מושחתת או נוהגת בצביעות. כעס, תסכול וחוסר אמון בהנהגה עלולים להצטבר ולהוביל לפילוג וליצירת שני מחנות: האחד יאמין לנפגעת, השני לפוגע. לצערנו, במקרים רבים הקהילה תעדיף להשתיק את הסיפור, או לצדד דווקא בפוגע, כי מדובר בפחות עבודה ובדיקה עצמית של מוסדות הקהילה והמערכות השונות שלה. תמיכה בנפגעת כרוכה בלקיחת אחריות ובהשקעה של זמן ורגש, ולא כל קהילה מסוגלת לזה.
במצב כזה חשוב להביא בחשבון את ההשלכות ארוכות הטווח: טיפול לקוי עלול לגרום לחלק מחברי הקהילה לנטוש את האמונה ולהפנות עורף לאלוהים. ואם הקהילה לא תטפל נכון בתלונה אחת, הסיכוי שנפגעות אחרות יפנו להנהגה עם הסיפורים שלהן ילך ויקטן.
לעומת זאת, קהילה שמטפלת בכל מקרה בצורה ראויה, מעודדת חברים אחרים לפנות ולבקש עזרה. היא מייצרת אצלם תחושת ביטחון ומבהירה שיש להם גב ובית חם, שגם הם בתורם יזכו לטיפול נאות.
המצב בציבור הישראלי
הנתונים שלהלן משקפים את המצב בחברה הכללית ולא בגוף המשיח. אבל מניסיוננו – ולצערנו, תמונת המצב בגוף המשיח דומה, אולי אפילו חמורה יותר.
להמשך
את אחד ההסברים האפשריים לכך מצאנו בדבריו של עבריין מין שהורשע (בארה"ב) והודה ברגע של כנות: "התייחסתי אל חברי הקהילה כאל שוטים… בגלל האמונה שלהם בישוע הם מאמינים לאנשים… הם רוצים להאמין שכל אדם הוא טוב". זה אומנם קרה בארה"ב, אבל כאמור, המצב בארץ אינו שונה. מסתבר שדווקא הקהילה המשיחית חשופה לפגיעה מינית יותר מהחברה החילונית.
הנתונים שלהלן נכונים לשנת 2020 ולקוחים ממאגרי מידע של מרכזי הסיוע לתקיפות והטרדות מיניות:
בכל שנה מותקפות ומוטרדות מינית כ-84,000 נשים. מדובר בממוצע של 230 תקיפות מיניות מדי יום.
אחת מכל שלוש נשים תיפָּגע במהלך חייה במישור המיני, ואחת מכל חמש נשים תיאנס או תעבור ניסיון לאונס. 85% מהנשים שכלואות בכלא הנשים היחיד בארץ, "נווה תרצה", עברו התעללות מינית.
אחת מכל חמש ילדות תיפָּגע מינית בילדותה. עד גיל 16, למעלה מ-18% מהנערות יותקפו מינית. אצל מחצית מאלה שנפגעו בילדותן מדובר בפגיעה מתמשכת. ילדה אחת מכל שבע נפגעה במסגרת המשפחה (גילוי עריות), ומעל 85% מכלל התקיפות המיניות נעשות על ידי אדם שמוּכּר לקורבן (קרובי משפחה, חברים, מעסיקים, עמיתים, בעלי מרוּת).
עד גיל 12, שיעור הבנים שנפגעים מינית זהה לשיעור הבנות. אבל גם בגילאים מאוחרים יותר הפער אינו גדול. כ-20% מהתלונות על עבירות מין שמגיעות למשטרה עוסקות בפגיעה מינית בבנים, נערים וגברים. יחד עם זאת, יש לציין שרק 6% מהפגיעות המיניות מדוּוחות לרשויות.
המצב בעולם הנוצרי במערב
גוף המשיח בארץ אינו מוּכּר על ידי הרשויות כמוסד רשמי, ולכן לא חלה עליו החובה לאסוף נתונים סטטיסטיים ולדווח עליהם.
להמשך
כשמוסיפים לכך את העובדה שמדובר בגוף קטן יחסית, שבו כמעט כולם מכירים את כולם, מתבטלת האפשרות לאסוף מידע מקומי. לכן לא נותר לנו אלא לפנות לעולם הנוצרי במערב, ולבחון את הנתונים שנאספים שם. גם אם אינם מספקים תמונה מדויקת לגבי המצב בארץ, יש בהם כדי להבהיר את חומרת המצב בקרב המאמינים.
מחקר שבדק את היקף ההטרדה המינית בקרב ילדים, מלמד שלאורך כל שנות חייו פוגע פדופיל
ב-12 ילדים בממוצע ומבצע כ-71 מעשים פוגעניים.
561 עברייני מין אמריקנים ביצעו כ-291,000 עבירות מיניות בכ-195,000 נפגעים. ברוב המקרים, רק כ-3% מעברייני המין האלה נתפסים.
והנה נתון מטלטל נוסף שעולה ממחקר אחר שנעשה בקרב עברייני מין. כל אחד מהם הודה שפגע ב-10 אנשים לפחות; יש ביניהם כאלה שפגעו בכ-1,250 איש לפני שנעצרו! המחקר גילה עוד נתון מצער: מסתבר שבשלב מסוים מישהו דיווח לרשויות על כל אחד מאותם עבריינים שרואיינו, אבל התלונות הראשוניות לא טופלו.
מחקר שבדק את תמונת המצב בקהילות אמריקניות בין השנים 2014-1982, מעלה שהרוב המוחלט של עברייני המין (98.8%) הם גברים. טווח הגילאים שלהם בזמן הפגיעה המינית נע בין 88-18 שנה. רובם (80.1% מתוכם) שימשו בתפקיד רשמי כזה או אחר בקהילה שלהם, ובמיוחד כרועי קהילות. השאר שירתו בתפקידים שונים על בסיס התנדבותי.
כשבודקים את המצב בקרב עברייניות מין, מגלים ש-75% מהן עבדו עם בני נוער בקהילה ו-25% היו נשואות לרועים.
נכון לשנת 2008, בקהילה ממוצעת בארה"ב (המונה כ-400 חברים, כש-60% הן נשים) – שבע נשים בממוצע הוטרדו מינית מדי שנה ברמה כזו או אחרת על ידי אחד המנהיגים.
בשנת 2011 דיווחו כ-51% מרועי הקהילה שפורנוגרפיה מהווה עבורם פיתוי. למעלה מ-30% הודו שהם מכורים לפורנוגרפיה. 20% מסך כול הפניות למחלקת הסיוע לרועי קהילות בארגון Focus on the Family עסקו בהתנהגות מינית לא ראויה או בהתמכרות לפורנוגרפיה.
14-10% מרועי הקהילות הודו שהם מקיימים מגע מיני עם מישהו מלבד בנות זוגם, בעודם משמשים בתפקיד.
סקר שנערך בשנת 2011 בקרב 6,000 מתודיסטים, מלמד שכ-50% מהנשים בקהילות וכ-33% מהגברים היו עדים להטרדה מינית (או נפגעו בעצמם) על ידי חברים אחרים בקהילה. מדובר בהטרדות כמו הערות פוגעניות מצד מנהיגים וכלה במציצנוּת ופגיעה גופנית.
מחקר שנערך בקרב נפגעות
הנתונים שלהלן לקוחים ממחקר שנערך בארה"ב בשנת 2015, ובדק 280 נפגעות תקיפה מינית:
להמשך
65% מהנפגעות היו נשואות בזמן הפגיעה. 88% מהעבריינים היו נשואים, אבל רק 4% מתוכם הועמדו לדין. ולמרות שאין בידינו נתונים לגבי המצב בארץ, אפשר להסיק ממספרם המגוחך של עברייני מין שמושלכים לכלא, שגוף המשיח לא יכול להישען בעניין הזה אך ורק על הטיפול שמציעות הרשויות. נקראנו לשמש מקור של אור בעולם הזה, ולכן עלינו לנקוט יתר אחריות בתחום האפל של פגיעות מיניות.
מאותו מחקר משנת 2015 עולה ש-80% מהנפגעות ציינו שהטיפול של הנהגת הקהילה בתלונה השפיע לרעה על מערכת היחסים שלהן עם אלוהים. רק 7% דיווחו שלקהילה היתה מדיניות ראויה בנושא, ושהן קיבלו את התמיכה הדרושה. ורק 15% סיפרו שהקהילה שלהן בדקה את התלונה.
הודעות בוואטסאפ 054-669-4777
אימייל Naeerahc18.29@gmail.com